זהב על גבי נייר - על סדנה מופלאה של יצירת גופי תאורה מעיסת נייר

כשרויטל חכים סטריכמן הזמינה אותי להשתתף בסדנת יצירת גוף תאורה מעיסת נייר, נזכרתי בחוג עיסת הנייר שבתי נהגה ללכת אליו. מדי שבוע או שבועיים הגיעה הביתה עם תוצרים יפייפיים (גלידה, קקטוס, דלעת הם רק אלו שעולים מייד על הדעת) אבל בהחלט לא שימושיים.

הרעיון של גוף תאורה מעיסת נייר, גם שימושי וגם יפה וגם הנד מייד שלי עורר בי עניין. תמונות שרויטל צירפה עשו חשק להכיר את החומר וללמוד את הטכניקה, שרויטל אמרה שהיא קלה ליישום כבר ממגע ראשון.

גופי תאורה של רויטל. צילום: רויטל חכים סטריכמן

נפגשנו בביתה ברמת החייל, בערב גשום ממש. על השולחן חיכו יין, קפה, תה ועוגה ושאר נשנושים, ו - 8 נשים שיצאו מביתם החמים בלילה די סוער, כדי לעשות משהו עם הידיים (והנשמה).

המשתתפות היו מגוונות ומעניינות - בהתחלה החלפנו רק שמות, ותוך כדי לישה, החלקה, הדבקה ועוד כל מיני פעילויות התחלנו לפטפט קצת פה קצת שם, והסתבר שאחת קרמיקאית, אחת אוצרת, אחת מארגנת ערבי גאלה (!) שתיים הן פסיכולוגיות ושתיים שעיסוקן נשאר נסתר בפני.

התחלנו את הערב עם שולחן ערוך כשלפני כל אחת קערה של חומר גלם - נייר מפורר אך לא עד הסוף, (רויטל רצתה שנכיר את התהליך כדי שנוכל לחזור עליו בביתינו אחר כך, לכן קיצצה רק מינימום של שלבים על מנת שנספיק את התהליך השלם בסדנה).

ככה זה מתחיל. גושי נייר מפוררים שיהפכו למעין בצק קל ונוח לעבודה

על פי הוראותיה של רויטל התחלנו ללוש את החומר, מפוררות ולשות עוד ועוד, מפטפטות תוך כדי, בודקות התקדמות, עד שלכולנו היתה קערה מלאה בעיסה, שיותר מהכל הזכירה בצק נעים לעבודה.

כל הטלפונים היו בצד כי הידיים רטובות, וזה היה נפלא. אפילו לא צילמתי בחלק הזה בדיוק מהסיבה הזו, וכבר הזכרתי שהיה גשם בחוץ , שהוא מבחינתי האווירה המושלמת לקראפט ?

בשלב זה רויטל הסבירה על הצבעים, על השימוש בפיגמנטים והראתה דוגמאות וגוונים שונים שניתן ליצור. כולן רצו ליצור גוף תאורה שחור ודרמטי, בדומה לגוף שבפרסום של הסדנא, ורק אני בחרתי גוף תאורה לבן, כי רציתי לתת אותו מתנה ללקוחה שבדיוק סיימנו לעצב את ביתה, וידעתי שתתחבר ללבן המוזהב הזה.

השחור עם הזהב יוצרים מן דרמה מוארת ומדגישים זה את זה. צילום: רויטל חכים סטריכמן

לאחר השלב הזה, עברנו לצפות את ה"מודל" שלנו, במקרה זה כדור ים - זה שייצור את הצורה העגולה של גוף התאורה, בעיסה. בסבלנות וברוגע רויטל עברה בינינו, קצת תיקנה, קצת ייעצה, קצת החמיאה, הכל לפי הצורך - ואנחנו התקדמנו, ציפינו את המודל, החלקנו, איחינו תפרים ואי אחידויות בחומר, עד שלכולנו היה כדור מושלם, מוכן לייבוש.

מי שרצתה הכינה משאריות החומר עוד קערית קטנה, ואז כל הכלים הועברו לייבוש וכולנו שטפנו ידיים והגנבנו עוד כוס יין / תה/ נשנוש, ונפרדנו על מנת להיפגש שוב בשבוע הבא, כשהגופים יהיו יבשים ונוכל לצבוע אותם בזהב המשגע הזה מבפנים, שמשתקף לבסוף בתאורה ויוצר את הגוון המיוחד שלה.

עבר שבוע וקצת, ואנחנו נפגשנו, הפעם ביום שישי בבוקר עם שמש חורף מפזזת בחלון, ושוב קפה ותה ונשנושים, בויקוס נפלאים מעשה ידיה של רויטל (אפילו לקחתי את המתכון! זה היה כל כך טעים...ברור שצירפתי לכן כאן בסוף :) .

קעריות וגופי תאורה מעשה ידיה של רויטל

הפגישה השנייה היא כולה כיף והתפעלות - קיבלנו את הגופים היבשים שלנו, וקצת כמו אמא שרואה פעם ראשונה את התינוק אחרי שהוא יוצא מן הבטן, ליטפנו אותם, בדקנו אם הם שלמים (אך לא מושלמים - יופיו של החומר הוא בגסותו ובחוסר האחידות שטבוע בו, וזה גם מה שיוצר את המראה האורגני שלו) והתחלנו לצבוע את הפנים בזהב.

זה הגוף שיצרתי, לבן עם גוון זהוב על השוליים החיצוניים

לאחר שכולן סיימו לצבוע והזהב התייבש חיש קל , הרכבנו את החשמל לגופים שלנו (רויטל דאגה להכל - חוטים, מפסקים ואפילו נורות לד פחם יפות ואקולוגיות, שעושות אור עדין וזהוב).

כולנו חיברנו את גופי התאורה שלנו לחשמל והתפעלנו מהיופי שיצרנו במו ידינו, כיבינו והדלקנו, מיקמנו במקומות שונים כדי לראות אותם מכל מיני זוויות, החמאנו זו לזו, ולבסוף הכנסנו את הגופים לשקית שרויטל נתנה לנו, בה נוכל לשאת את הגופים הביתה (שלמרות שהם נראים שבריריים הם בעצם חזקים למדי) ואז אחת אחת החלפנו מילות פרידה, והתחלנו להתפזר.

וכאן הוא מאיר את יופיו לעולם :)

אסכם ואומר שהאווירה היתה כיפית ממש, נשית ורכה ומעניינת (אני יודעת לשעיתים גם גברים משתתפים בסדנא זו, אך זו שהשתתפתי בה היתה על טהרת הנשים), שרויטל מיומנת גם במלאכה כמובן אך גם בהעברה שלה הלאה, שזה לא פחות חשוב אם לא יותר בסדנא שכזו; שלא היינו צריכות לדאוג לכלום, וזה היה, ובכן, ממש כיף.

גם מבחינת אורך, התזמון היה מדוייק לא חרגנו בזמנים וזה לא היה ארוך מדי ומייגע או לחילופין קצר באופן מלחיץ. אפילו החלוקה של פעם אחת בערב של אמצע השבוע ופעם אחת בבוקר שישי היתה מוצלחת לטעמי.

רויטל גם מייצרת אובייקטים פיסוליים בעיסת נייר, ומציגה את הפסלים שלה וגם מוכרת אותם בגלריה primitive ברחוב יהודה הלוי, מקום שכשלעצמו לגמרי שווה ביקור :)

המנעד הרחב של החומר, בין אובייקט פיסולי לגוף תאורה הוא מרתק בעיני

והנה, וכאן אתם יכולים לראות את גוף התאורה בביתו החדש:

נכון שהוא מקסים? הוא גם זורק את האור למעלה, שזה יתרון לכל מי שמצייר ויוצר בצבע ורוצה את הצבעים שלו ללא תאורה חזקה מלמעלה.

לכל הפרטים על הסדנאות של רויטל לחצו כאן, ואחרי הפסקת קורונה, אין מאושרת מרויטל לחזור לסדנאות שלה! הסדנא הקרובה תקרה ב 01.07, ממש עוד 10 ימים, וזו שאחריה - ב 03.07.

וכמובן, מתכון לבויקוס המושלמים והקלים להכנה של רויטל :

1. 1 קמח תופח קטן (350 גר')

2. 1 גבינה לבנה או קוטג', מה שיש בבית

3. 1 ביצה

4. 200 גרם חמאה

5. 100 גרם בולגרית

את כל הטוב הזה לשים קצרות יחד, ואז מכדררים קלות , ואופים עד שמזהיב .

כשזה מוכן זה כל כך נימוח וריחני, שתיזהרו מלהישאר איתם לבד, רק אומרת.

שדרוג שלי : לפזר על כל כדור רוזמרין טרי קצוץ.

ביוש, נעמתם לי מאוד, תגובות ישמחו לבב אנושה וייטיבו עם עור הפנים :)

צ'או, טיל נקסט טיים <3