איה פנתה אלי כשהייתי לקראת סיום מסע בן 3 חודשים בחו"ל עם משפחתי. היא היתה בראשית הריון (כלומר: הלכה לישון ב 9 כל ערב :) ואני ... הייתי בחוף המזרחי של ארצות הברית. איכשהוא (זה לא היה פשוט) הצלחנו לתאם שעת שיחה שבה שתינו היינו ערות, היא סיפרה שהם זוג (חמוד! את זה אני אומרת) ובהריון, שעברו מפלורנטין לחולון בשל הצורך להגדיל את הדירה לכבוד הבייבי שבדרך, ושממש אבל ממש בא לה שהבית החדש יהיה יפה , נעים לשהייה, פרקטי וכזה שהושקעה בו מחשבה.
חזרתי לארץ ומיד התחלנו . ראשית באתי לבית לביקור ראשוני - לראות את החללים, למדוד, לצלם ולחשוב מה דרוש כדי להפוך את הדירה הזו לבית.
לשם כך היו דרושים לנו ספה, מזנון, שולחן סלון , שולחן אוכל וכיסאות, גופי תאורה , שטיח , ווילונות ותמונות . אוי כמה כיף עמדנו לעשות יחד!
פינת האוכל
{ ה - מקום הכי חשוב להיות בו נינוח בבית שלכם }
החלטנו להשתמש בשולחן האוכל שהיה של בני הזוג במקור, והעברנו אותו לחידוש.
רכשנו כיסאות וינטאג' שחודשו גם הם והתאימו כמו כפפה ליד.
מעל השולחן תלינו את גוף התאורה היפייפה הזה , שהפיץ אור נעים לכל עבר :
היצירה שתלויה מעל שולחן האוכל בהחלט גם יוצרת חלק מן האווירה, עליה ארחיב בהמשך:)
חלון הוויטרינה
{ הברווזן המכוער - מחלון ישן עם אלומיניום שחור למקור אור ויופי }
חלון הוויטרינה הגדול הציב אתגר - האלומיניום היה שחור ודי ישן, וכל החלק שמתחת לחלון היה מצופה גם הוא באלומיניום שחור, שאיך לומר - בא פחות טוב בעין.
כיוון שהחלפת חלונות לא עמדה על הפרק, החלטנו ליצור ווילון אוורירי, כזה שמסנן את האור בצורה נעימה, וגם נפתח ונסגר בקלות. בנוסף, במהלך אחד מימי ההתקנות שלנו בדירה בעל המקצוע צבע את החלק התחתון בצבע ייעודי שכיסה את האלומיניום השחור לחלוטין בצבע לבן , בהיר ונקי, וזהו, נפרדנו לשלום מהלוק הלא רצוי הזה שהופיע בכל זווית בסלון.
באותה הזדמנות צבענו בצבע מיוחד את החלון הצדדי הקטן שגם הוא היה בעל מסגרת שחורה וממש הפריע בעין בישיבה מול הספה, ופתאום הוא הפך משחור וצורם לשקט ומרגיע, ואשכרה שמחנו על קיומו.
מזנון
{ בחרנו מזנון עם אחסון ופתיחה נוחים, מקום למערכת שמע, ו...הרבה יופי }
מזנון יפייפה שהיה כבר לאחר חידוש אותר, כזה שהמערכת יושבת בו בנח, ושתי דלתות הזזה מאפשרות אחסון נח ונגיש בתוכו , ובאותה הזדמנות מצאנו גם שולחן סלון יפייפה.
האיזור שמעל המזנון היה קצת מורכב לתכנון, מאחר ובני הזוג נטולי טלוויזיה (מבחירה כמובן) ומשתמשים במקרן כשמעוניינים לצפות במשהו. כלומר - מעל המזנון לא תהיה טלויזיה, אך על הקיר להישאר ריק, ללא תמונה גדולה או משהו כזה שנותן בעין תחושה מעניינת ונעימה.
ניגשנו לעניין מכמה חזיתות - ראשית , התקנו בחלון מימין ווילון בעל נוכחות, כזה שבעצם היווה סוג של תמונה:
עכשיו ברצינות , תראו כמה הוא יפה:
בעלי הדירה הקודמים השאירו גופי תאורה כעורים למדי על הקיר הזה, העפנו אותם והזמנו במקומן שתי נורות זהובות ויפות, שהאירו את החלל מבלי לסנוור.
בפינת השידה, במקום אליו המקרן לא מגיע, פיזרנו כמה עציצים ותלינו תמונה קטנטנה, וזהו, פתרנו את חידת הקיר הזה. מקום למקרן יש, תחושת ריקנות אין - היינו מרוצות !
בשלב זה הקיר הזה, שמתחיל בפינת האוכל, ממשיך במזנון ומסתיים בחלון הקטן, היה מטופל לכל אורכו, נעים בעין, ושימושי לצרכי הבית השונים. אפשר היה לעבור לתכנן ולהלביש את הקיר שמולו, הקיר שיכיל את הספה.
ספה, ספרייה, תאורה וצלחת גרנולה
{ כל מה שצריך כשאתם מתיישבים בסלון שלכם בסוף היום (או בכל שעה שהיא ) }
קיר הספה לא היה פשוט לפיצוח גם הוא, כיוון שמצד אחד שלו היתה דלת כניסה לחדר העבודה (קרוב לחלון הגדול) ובצד השני שלו היתה כניסה לאיזור החדרים. במעט הקיר שנותר רצינו לשים ספרייה, אך זו כבר היתה יחסית קרובה לאיזור הכניסה לדירה, ולא רצינו לחסום את האור ולהציב שם ספרייה גבוהה.
החלטנו לאוורר קצת את כל הוינטאג' היפה הזה עם ספריית איקאה קלילה, נמוכה, א סימטרית, שנתנה מקום לספרים ולא העיקה בעין.
כיוון שבסלון אין נקודת תאורה ראשית (כך במקור) החלטנו להוסיף תאורה בנקודה הזו שבין הספרייה לספה. גוף תאורה וינטאג'י יפה ואוורירי הותקן על הקיר והפיץ אור על כל סביבותיו.
מצידה השני של הספה, בחרנו בגוף שזורק אור לתקרה ומשלב לבן ועץ, בדומה לספריית האיקאה. יחד הם נתנו לכל החלל מראה קליל ומודרני שאיזן את הוינטאג' והשאיר אותו רענן ועדכני.
עכשיו כבר היינו פנויות להתעסק באחד החלקים העיקריים בכל סלון - איזור הישיבה.
התחלנו מהחלק הקל, שולחן סלון מושלם של דניש החליק בקלילות לתפקיד, נרכש והתמקם בנוחות ;
ספת וינטאג' שאיתרנו עברה ריפוד וחידוש. השקענו המון חשיבה בנושא הבדים , שמן הסתם היו צריכים להיות בצבעוניות המתאימה, נעימים , קלים לניקוי וגם... מתאימים לזוג החתולים השובבים שאוהבים לנעוץ ציפורניים בכל חתיכת טקסטיל !
אחרי חיפושים רבים מצאנו את הוורוד המעושן היפייפה הזה - קל לניקוי, עמיד בפני חתולים ונעים לישבנים תינוקיים ובכלל. מי אמר שאין ניסים?
חיפשנו לוורוד איזו קונטרה , וניתקלנו בירוק התפוחי הזה (שמצטלם כיותר צהבהב, אבל בפועל יש בו יותר ירוק) . הצירוף שנוצר היה שמח, רענן, ומעניין ובהמשך גם קיבל הדגשה מהתמונה הירוקה שנתלתה מעל הספרייה.
בחירת כריות זה תמיד חלק כיפי שמן הסתם אני משאירה לסוף, וכאילו המציאו את הכריות האלו לסלון הצבעוני של איה :
בשלב הזה איה הודיעה לי שהיא מאוהבת בבית, בספות, בסלון ושכל כך כיף לה! וזו הרי בדיוק היתה המטרה :)
אמנות בבית
{ או: איזה כיף כשבת הדודה שלך אמנית (נדיבה) ? }
כבר בתחילת הפרוייקט, כשדיברנו על תמונות ואמנות לבית, איה אמרה שיש לה בת דודה אמנית שנתנה לה אפשרות לבחור מבין יצירותיה לכבוד הבית החדש המתהווה לו . נסענו יחד למקום בו אוחסנו כל היצירות, נברנו בין הדפים, המגזרות והקנבסים ובחרנו בכמה יצירות שממש אהבנו.
תוך כדי הפרוייקט העברנו אותן למסגור ועכשיו שהכל כבר היה מוכן נשאר רק למקם אותן - אחת התמקמה באופן טבעי מעל פינת האוכל, אחת בקיר הכניסה , והירוקה מעל הספרייה.
לא ממש התעסקנו במטבח כחלק מן הפרוייקט, אבל רצינו ווילון לחלון הגדול שלו שנשקף מהסלון. תקציב כבר לא ממש היה לנו, אז שלחתי את איה לעשות מה שאני עושה בהזדמנויות כאלו -
לפשפש במאגר המשפחתי, איה חזרה עם מפה רקומה יפיייפיה, שדודה שלה העניקה לה והסכימה שתהפוך לווילון. היא אכן הפכה לווילון נהדר! בלהט הרגע שכחנו לצלם אותו מקרוב, אבל אתן סולחות לי אני מקווה.
את השטיח רכשנו בשוק הפשפשים, שטיח משי אמיתי, נעים, איכותי ומרתק בדוגמתו, והוא הוסיף לסלון עוד מימד של עושר בטקסטיל ובצבע, כאן בתמונה אפשר להציץ עליו מקרוב.
כמעט בסוף הפרוייקט, כשהכל כבר הוחלט, כשכל פריט כבר נשלח לבעלי מקצוע וחזר, ושכמעט הכל הושלם - איה ילדה גור אדם קטן ומתוק, שעוד הספקתי לראות, לפני שנפרדו דרכינו והתחילו החיים החדשים כמשפחה, בדירה מתוקה ויפה בחולון :)
יש משהו כל כך מיוחד בללוות אישה שיוצרת את בית המשפחה הראשון שלה, אישה שנהפכת להיות אמא בפעם הראשונה. הכל רענן, חדש ומסעיר. הצבעים בבית הזה, החיות (מלשון חיים) מראים את זה כל כך יפה. זכיתי ללוות נשים בכל שלב חשוב בחיים. היה לי כיף להיזכר בימי שלי כאמא לילד ראשון (אמאלה זה היה מזמן!!!), הפלא, הראשוניות, וגם הלילות ללא שינה והימים עם משהו חמים וחמוד צמוד אלייך נון סטופ, גם כשאת ממש, אבל ממש, חייבת ללכת לשירותים.
ואם הגעתן עד כאן, מגיע לכם צ'ופר - לדעת היכן רכשנו כל דבר :)
מזנון, שולחן סלון, מנורת פינת אוכל, מנורה מעל ספרייה - נרכשו כולם אצל תמר הנפלאה מוינטג'ולי, שעל טעמה אין חולק וקשה מאוד להתחרות בטיב סחורתה, במיוחד כשהיא לאחר חידוש שלה;
חידוש שולחן וכיסאות - סטודיו חיית וינטאג'
כורסא ירוקה תפוח - נרכשה מהקבוצה של תמר שאם אתם לא שם אז רוצו - החברות של וינטג'ולי
בדים - ריפוד הספה, בד מסוג וויז, של חברת ארמל.
בד ירוק תפוח - המילטון של שכטר
הווילונות מבד מיקונוס, של רנבי
מנורת צד לבן ועץ מאלי אקספרס מכאן
ומה איה חשבה על הפרוייקט?
"דקלה הובילה את המסע כמורת דרך מנוסה, ביד עדינה, רגישה וגמישה, עם מקוריות מחשבתית, יסודיות ומחוייבות בלתי מתפשרת למצוא את הפריט המושלם לכל פינה בבית.
לא רק שהבית נראה עכשיו נפלא, אלא שכל תמונה, רהיט או מדף טומנים בחובם סיפור שלם על המקומות, הריחות והאנשים שיצרו אותם. אני מאוהבת בתוצאה וגאה במסע שעברנו כדי להגיע אליה"
ממש בקרוב יהיו כאן עוד צילומים, פרוייקטים ואינשאללה גם עוד פוסטים שמספרים עליהם.
סטיי טיונד!