הבלוג

זה המקום בו אני חולקת אתכם פרוייקטים מצולמים של הסטודיו, פוסטים חדשים  וכל מה שקשור להום סטיילינג,  הום דקור ועיצוב. איזה כיף שבאתם.   

המפעל על ההר בפורטוגל - על אומנות ייצור צמר מסורתית בגלגול בוטיקי מודרני

Serra da Estrela, Portugal - צילום :עמוס רוזנבוים

סביב סביב רק מעיינות, סלעים ו.. מפעל!


את הביקור שלנו בפורטוגל התחלנו, כמו רוב המגיעים למדינה, בליסבון. לאחר מספר ימים מהנים למדי בליסבון, הגענו לאיזור הכפרי במרכז המדינה, המכונה סרה דה אשטרלה - רכס ההרים הגבוה במדינה (שבסופו של דבר לא כל כך גבוה - גובהו כגובה החרמון).


גרנו בבד אנד ברקפסט מקומי ונהננו מהאגמים הצלולים הרבים באיזור, מהבולדרים שמפוזרים בכל מקום - אבני גרניט עצומות, שהזכירו לי את מגרש המשחקים של האלים, כל כך גדולות הן היו.

התפעלנו מהטבע השקט והכמעט לא מתוייר - רוב התיירים שמגיעים לפורטוגל מתמקדים בליסבון ובחופים וחלק קטן מאד מהם מגיע לאיזורים המרוחקים יותר של פנים הארץ.


וכאן ילדים, נפלו כמה אבנים מבריאת העולם, והן היו כל כך כבדות שאף אחד לא הרים אותן מאז
ביום השני לביקור שלנו ראינו היכן שהוא הזמנה לסיור חינמי במפעל צמר בהרים. ניגשנו לשם, לא בטוחים לאן בדיוק אנחנו הולכים, וגם מסוקרנים קצת - כי לא רק שהאיזור הכפרי ריק מתיירים - הוא גם די ריק מכל דבר. מדי פעם עיירונת, מקבץ בתים, כמה כלבי כפר...וזהו.

מרכז המבקרים של המפעל


המדריכה דוברת הפורטוגזית שקיבלה אותנו לסיור היתה בבירור מאוכזבת - פרט לנו, כל שאר המשתתפים בסיור היו דוברי פורטוגזית. לאחר שהתגברה על האכזבה, התחלנו בסיור, והקסם התחיל איתו.

בתחילת הסיור למדנו שהמפעל היה במקור מפעל מסורתי אשר ייצר צמר ייחודי לאיזור, ועשה שימוש בצמר הרב שנגזז מהכבשים המקומיות. הכפריים שחיו באיזור נהגו להשתמש במוצריו למגוון רחב של דברים - החל מבדי ריפוד ועד לבגדי עבודה.



צילום: אתר המפעל

ממפעל מקומי מסורתי, למפעל בוטיקי ובינלאומי


המפעל , שקיים כ 70 שנים, עבר גלגול מעניין - לפני כעשור הוא פשט רגל ונסגר, כשהאיזור הכפרי בו הוא נמצא עבר מכלכלה שמבוססת על חקלאות, לכלכלה מבוססת על תיירות (לפרטוגול מגיעים כל שנה כ 20 מיליון תיירים - כך שגם פרומיל מהם מספיק כדי לתחזק את כלכלת האיזור) .


זוג מעצבים מקומיים, João Tomás ו Isabel Costa רכש את המפעל הנטוש, הפעיל מחדש את המכונות המקוריות והחזיר את הייצור לפעילות. כל המכונות הינן מראשית המאה, חלקן בנות מעל 100 שנים.



ביורל ( Burel ) , סוג הצמר הייחודי לאיזור, עובר תהליך עיבוד ארוך, של אריגה, דחיסה, ואריגה מחדש, וחוזר חלילה, עד שמתקבל האריג החזק מאוד הזה, אריג שהוא כל כך צפוף ולכן משמש כאריג נוגד מים, נוגד אש (! ) ובעל יכולת ספיגה אקוסטית גבוהה מאוד.

הדחיסות והחוזק שלו, לצד הרכות, מאפשרים לפסל בו :



פוף, שטיח, כריות ואגרטל - כולם מפוסלים בתפירה תלת מימדית

צילום: אתר המפעל .



המעצבים המקומיים שרכשו את המפעל החלו לשווק את האריג הייחודי - מסורתי, עם טוויסט מודרני: הפעם הוא שווק לבתי מלון, למעצבים נוספים ברחבי העולם, ואף למשרדים - חברת מייקרוסופט למשל משתמשת בו כמבודד אקוסטי ומפחית רעשים במשרדים שלה. האיגוד האירופי תומך במפעל, אשר ממשיך בייצור מקומי מסורתי, ומספק עבודה לתושבי האיזור.

החדר הראשון בסיור היה חדר שהראה בקצרה את שלבי התהליך - החל מצמר כבשים גזום, דרך צמר אחרי עיבוד וצביעה ראשונית, ועד המוצר הסופי.

ואז - התחיל הכיף. בתור אחת שבתי מלאכה עושים לה את זה, שהמילה "ייצור" היא קסם לאוזניה - נפלתי לארץ הפלאות, והיא היתה מציאותית לגמרי.


צילום: דיקלה מנחם טבת


כי בחלק הבא של הסיור יצאנו מ"מרכז המבקרים" אל המפעל עצמו - אולם עצום בגודלו, ובו היו המכונות. המכונות הללו בחלקן הגדול הן מכונות מקוריות ששימשו את המפעל מאז הקמתו - חלקן בנות 90 ואף 100 שנה. הן יפות ומרשימות, כמו רכבת קיטור שעדיין פועלת. גילן ניכר עליהן בגודלן, בהידור שלהן, הן כמו דינוזאורים יפייפים מעולם עתיק.


צילום : :אתר המפעל

המדריכה שלנו סיפרה שלמכונות הללו, שמתקלקלות מעת לעת אין מכונאים - העובדים במפעל, חלקם וותיקים מאד, מן הגלגול הראשון, הם המטפלים היחידים בהן. מכונאי רגיל שייקרא לטפל במכונה עתיקה שכזו - לא יידע מה צריך לעשות. עובדים חדשים מקבלים הכשרה מיוחדת, מן תורה שבעל פה המועברת מעובד לעובד, וכך הטיפול במכונות והתחזוקה שלהן "בחיים" היא חלק מן האופי המסורתי, האנלוגי, של העבודה במפעל. היה לזה קסם בעיני, וגם לעובדה שהמדריכה התעכבה על כך.


צילום: דיקלה מנחם טבת

צילום: אתר המפעל

על חוטים, צבעים ומכונות עתיקות


כל כך הרבה חוטים, כל כך הרבה צבעים, הילדים שלנו הסתובבו כמו דבורים שיכורות מצוף, וגם אנחנו. היה משהו מרהיב בשילוב בין המפעל בעל החן הישן, המכונות העתיקות, והצמר הזה, שיוצר רק אתמול (באנו ביום ראשון , בכל יום אחר המפעל עובד )


צילום : אתר המפעל

משקל צמר עצום, ללא ספק ישן גם הוא, הציג ערימת צמר כתומה כשמש בשקיעה, והזמין אותנו להשקיע בו ידיים.


צילום: דיקלה מנחם טבת



בכל מקום מכונות עצומות, אליהן מוזן הצמר בשלבי עיבוד שונים וממנו יוצאות היריעות של הצמר הייחודי, לפעמים עם דוגמא, לפעמים אחיד, ברמות עיבוד שונות אשר משפיעות על המראה ועל המגע של החומר.



צילום: דיקלה מנחם טבת


דרגות העיבוד משפיעות על עוביו של הבד וגם על גמישותו, ויש גם מוצרים רכים יותר שמיוצרים במפעל :



וכמובן שלל של צעיפים ושמיכות מיוצרים במפעל :



שיכורים לגמרי הגענו אל החנות שבסוף המפעל, וברור שרכשנו לנו כמה מוצרים איכותיים. סיפרתי למדריכה שלנו, שאחרי שהתגברה על ההלם ההתחלתי (אנגלית? למה זה טוב?!) הסתברה כאישה חביבה שעובדת לא רק כמדריכה במפעל , שאני עוסקת בעיצוב, ודיברנו על הערך המוסף שבמקום כזה. היא חילקה לי כרטיס ביקור של המפעל, והזמינה אותי להשתמש בבדים הייחודיים של המקום בעיצובים שלי.


כאן תוכלו לראות את אתר המפעל ואת כל מה שמקושר אליו, כולל הסיפור, החנויות ועוד.


אז אם אתם מכירים מלון שמחכה שיעצבו אותו בבדים ייחודים בעלי תכונות על - ספרו לי. מקווה שנהנתם לקרוא על המקום המיוחד הזה, שהזדמן לנו , לגמרי במקרה, באיזור הכפרי של פורטוגל.

אז...כבר עשינו היכרות?
 

אני דיקלה, בעלת סטודיו חיית וינטאג' לעיצוב והלבשת הבית. הסטודיו מספק שירותי עיצוב והלבשה הכוללים חלוקה לחללים,  תאורה, טקסטיל, ריהוט, איתור וחידוש פריטי וינטאג' ועוד. 

בבלוג שלי אני כותבת על  עיצוב, מתעדת פרוייקטים שלי ובאופן כללי נהנית מהחיים. מוזמנים !

רוצה להרשם לניוזלטר שלי?

בואי, יהיה כיף!

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Pinterest Icon
  • Grey Instagram Icon