צילום: דיקלה מנחם טבת
המון זמן לא כתבתי בבלוג . מרגיש כמו להיכנס לחדר שלא היית בו הרבה זמן ולהיזכר כמה אתה אוהב להיות בו (מינוס האבק, מיתרונות הדיגיטליות).
אז היום נכנסתי לחדר הזה כדי לספר לכן על סדנא שהשתתפתי בה אצל בנות הוגה TLV. כאוהבת הוגה ידועה, כמובן שקרץ לי להשתתף באחת מן הסדנאות שלהן.
הוגה תל אביב מתרחשת נכון לעכשיו במרכז תל אביב. דנה , אחת מבנות ההוגה הנחתה אותי איפה להחנות, ובעודי ממלמלת את המנטרה "צריך רק מקום אחד פנוי" נפלתי על חניון ציבורי חצי ריק ממש מתחת לבית שלהן.
מאושרת ממזלי הטוב הגעתי באותו ערב קיצי לדירה המתוקה של דנה, והתיישבתי להגיד היי למנחות הסדנא, דנה ורותם, להכיר את 6 המשתתפות הנוספות, להתפעל ממתלי המקרמה המפוזרים בדירה ולנשנש עוגיות הום מייד טעימות ממש מדי.
מתלה מקרמה אקראי בדירה. יש לכן את זה ביותר הוגה? צילום : הוגה TLV
דנה ורותם עשו הקדמה , סיפרו טיפה על עצמן ועל הסדנאות ואז נתנו הסבר מקיף על הסדנא שלשמה התכנסנו - סדנת יצירת צלחת לתלייה בטכניקה של דקופאז'. בטכניקה הזו משתמשים בדפי דקופאז' ייעודיים או במפיות על מנת להדביק אותן על כל משטח חלק ליצירת משהו מאוייר , אישי ומהמם.
דנה ורותם העבירו דפים עם כיתובים שאפשר לכתוב על הצלחות, הסבירו איך עובדים עם הטושים המיוחדים (רמז: תחשבו טוב מה אתן כותבות כי זה מתקבע) ואז התפנינו לעיון סופר מעמיק ומספק בהררי המפיות שהן הכינו.
צילום: הוגה TLV
חלל הסלון הכיל אותנו בנוחות וכל אחת או זוג מצאו לעצמן שולחן או פינה לנבור במפיות, להחריש קריאות התלהבות ממפית מרגשת או מחיבור עתידי שכבר נרקם בראשה.
בשלב הבא התיישבנו לגזור את האלמנטים שהלהיבו אותנו מכל מפית ולאחר מכן לקלף את הצד התחתון של המפיות (מדביקים רק את החלק העליון של המפית, שמכיל את הציור . תודה לרותם שקילפה לי כל מפית כי אני קצת מוגבלת וחסרת ציפורניים) והתחלנו להדביק בעדינות.
צילום: הוגה TLV
חלק מן הבנות כתבו מילה או משפט, חלק בחרו איור שחוזר על עצמו וחלק ( אני) בחרו וגזרו 7000 אלמנטים שונים שהיה צריך לחבר למשהו קוהרנטי.
יש משהו באווירה נשית, נעימה, של משהו שעושים מבחירה ובשביל פיור פאן, שכשהוא מתחבר עם עבודה בידיים מביא לי שקט כל כך נעים, בלב ובראש.
רק להתרכז בגזיר הנוכחי, בשילוב שלו עם הבא, לשמוע ברקע מלמולי רקע נעימים, מוזיקה, בלי ילדים, בלי רק לגמור את הכביסה לפני, מן ואקום שהוא ממש ההפך מריק - הוא מלא וממלא.
צילום: דיקלה מנחם טבת
כעבור כשעה (בערך, לא מדדתי, הייתי מרוכזת בצלחת שלי שהלכה והתגבשה מול עיניי) של גזירות, הדבקות, ייבושים, קומפוזיציות, הצלחת היתה כמעט מוכנה וכך גם צלחותיהן של שאר המשתתפות.
צילום: דיקלה מנחם טבת
התפעלנו מהיצירות אחת של השנייה ורותם ודנה עשו בוק לכל צלחת גמורה וגם התקינו לה מתקן תלייה ייעודי.
צילום: הוגה TLV
צילום: הוגה TLV
הצלחת של עבדתכן הנאמנה. לא הגזמתי בכלל :) צילום: הוגה TLV
לא נוצרה בסדנא הספציפית שבה הייתי אבל נכון שהיא פשוט מהממת?
אחרי שכל הצלחות נתלו וצולמו אמרנו לדנה ורותם ביי, התחבקנו ויצאנו מחוייכות אחת אחת , עם הצלחת ארוזה בעדינות ומחכה להיתלות על קיר (הסלון במקרה שלי).
סדנא מושלמת למצב רוח טוב , לעשות משהו עם הידיים שלא דורש שום הכשרה מוקדמת אבל נראה מצויין , וכלי משגע לביטוי אישי (אף צלחת לא יצאה דומה לאחרת - נכון שזה קסם הגיוון האנושי?)
להוגה תל אביב יש עוד כמה סדנאות שטרם הספיקותי לדגום - הכנת לוכד חלומות, כמה סוגים של סדנאות רקמה וגם הכנת תמונות פרחים מפרחים אמיתיים מיובשים. מבטיחה לעדכן כשאגיע אליהן, בטוחה שהן כיפיות באותה מידה ויודעת שגם הן לא דורשות שום ידע מקדים - רק חשק לעשות, אולי חברה (ממש לא חובה) ואהבה לקראפטס. בסדנא בה אני השתתפתי הגיעו זוג חברות וכל השאר הגיעו סולו - וזה זרם נהדר. רותם ודנה יצרו אווירה כיפית ודאגו למנגל בין כולן וגם התחלפו במקומות (!) כדי לקשקש עם כולן במידה שווה. נינוח כבר אמרתי?
אז אם בא לכן להכיר את הסדנאות של רותם ודנה אתן מוזמנות לאתר שלהן, לפייסבוק או חפשו את האינסטוש שלהן... ותכניסו קצת הוגה לחיים :)